השותפים של הדיקטטורים נגד המשטר החוקתי, שהרסו במשותף את החוקה הטורקית, אינם יכולים לבסס את הסדר החוקתי הטורקי.

אלה שהרסו את החוקה הטורקית וגנבו בכוח את הריבונות הלאומית מידי האומה הטורקית, לא יכולים לקיים שום פגישה עבור מה שמכונה “המערכת הפרלמנטרית המחוזקת” שלהם כדי לבסס את כוחם הפוליטי הנצחי.

האומה והמדינה אינן זקוקות לכלים האלה של הגלאדיו, שרידי המלחמה הקרה שהם כולם תוצרי לוואי של הממשלה הריאקציונרית הנוכחית של טורקיה.

האנשים האלה, שרידי המאה הקודמת והמשכונים של הגלאדיו שהיו צריכים לפרוש מזמן, אינם יכולים להפוך למנהיגים פוליטיים של האופוזיציה מכיוון שהם שותפי הקואליציה החשאיים ותוצרי הלוואי של הממשלה הריאקציונרית.

הטורקים זקוקים למנהיגים פוליטיים צעירים ומתקדמים שיקימו ממשלה דמוקרטית סוציאליסטית חילונית המכבדת את כללי החוק, לא טיפוסים קריקטוריים כמו ברט וארני ברחוב סומסום או סטטלר וולדורף ב”מופע החבובות”.

הטורקים צריכים לתקן את הכלכלה שלהם, שתשקע מהר יותר מאי פעם עם סיכון להיכנס למלחמה פתאומית, לא לצפות בתיאטרון שהועלה על ידי מה שמכונה מנהיגים פוליטיים על טקסי החתימה הפוליטיים המזויפים שלהם.

הטורקים לא צריכים לצפות בבמות תיאטרליות משעשעות עם טקסי חתימה פוליטיים מזויפים שמאורגנים על ידי מה שנקרא מנהיגים פוליטיים, הטורקים צריכים מיד לתקן את הכלכלה שלהם, שתשקע מהר עוד יותר עם הסיכון להיכנס למלחמה חמה, עם הסוציאליזם.

הצי של האימפריאליזם רוצה לחצות את הדרדנלים ולעזור לבעלי בריתם באוקראינה. מצד שני, הכלים של המערב, הבוגדים, העיתונאים, האקדמאים, נציגי התקשורת, היוטיוברים שלהם, בארצנו החלו ללחוש את דברי המלחמה, הסכסוך וכו’. גם האימפריאליזם וגם כלי הרכב שלהם בארצנו, ה”ריאקציונרים”, להוטים לגרום לטורקים להילחם. התוכניות העתידיות של שניהם שונות, אבל המטרות שלהם משותפות. המטרה המשותפת שלהם היא מלחמה מיידית בין רוסיה לטורקיה. לפיכך, המערב רוצה לנצח, לטחון ולחסל את רוסיה וטורקיה. לפיכך, כתוצאה מכך, הם שואפים בשקיקה תחילה לפצל את שתי המדינות השכנות הללו לחתיכות קטנות. בטורקיה, גם מה שנקרא איסלאמיסטים וגם בעלי בריתם הפשיסטים מרגישים שהם צריכים מלחמה כדי להקים ולתחזק כוח פוליטי קבוע ואינסופי בטורקיה ובמזרח התיכון. המערב ובני בריתו הפשיסטים האסלאמיים בארצנו כולם רוצים להשיג ולשמור על הגמוניה פוליטית על ידי פירוק עיראק וסוריה וטורקיה. הפתרון של טורקיה לשמור על השלום הן במדינה והן במדינות השכנות הוא שתהיה ממשלה נציונל-סוציאליסטית במקום ריאקציוניסטים, בעלי בריתם הפוליטיים הסמוכים להם, ומנהיגי מפלגות האופוזיציה כביכול. כי אלה, מה שנקרא מנהיגי אופוזיציה, הם כולם תוצרי לוואי, והביטוח של הכוח הפוליטי הריאקציוני הנוכחי בטורקיה. הממשלה הלאומית-סוציאליסטית הזו שאני מציע היא כמובן לא ממשלה נאצית פשיסטית גזענית, אלא ממשלה שתקים מדינת חוק חילונית, דמוקרטית וחברתית שנחזתה או נדרשת בחוקה הטורקית. בלאומיות אני מתכוון כמובן ללאומיות של אטאטורק, ומה שאני מבין בסוציאליזם הוא כמובן שיטה כלכלית מעורבת. בשיטה כלכלית מעורבת זו, כמובן, יבוטלו מונופולים ונאמנויות כלכליות ופוליטיות כפי שהם אסורים על פי חוק, ולכולם תהיה הזדמנות לעסוק ביזמות חופשית ותחרות חופשית. האומה הטורקית הגדולה בוודאי תמצא את הדרך המוארת הנצחית להתגבר על החושך. אלה שלא יקיימו בחירות ב-3 בנובמבר 2019, למרות סעיף 21 הזמני של החוקה הטורקית, בהחלט ייענשו על ידי המדינה הטורקית העליונה והאומה הטורקית.